מעולם לא היה קל יותר לאנשים להעיד על עצמם כאנשים מוסריים. כל שצריך הוא לחבוש מסכת קורונה צהובה-כחולה או לצרף דגלון אוקראיני בפרופיל. אותו הסיפור עם התאגידים שיוצאים מרוסיה
בתל-אביב אפשר לראות אנשים הולכים ברחוב במסכות קורונה בצבע כחול וצהוב. אין חובה חוקית לעטות מסכות באוויר הפתוח וגם אין בזה הגיון אפידמיולוגי, אבל האנשים שעושים זאת אינם מבקשים להישמר מהקורונה. הם מפגינים. מה הם מפגינים? את היותם אנשים מוסריים, נאורים, טובים.
בחנות היין, בבית הקפה – דגל אוקראינה בחלון הראווה. כמו תעודת כשרות: עסק זה הוא עסק מוסרי, נאור. עסק טוב. בואו לקנות.
בהוליווד המאוסה והמנוונת התקיים השבוע טקס פרסי גילדת שחקני המסך. הכוכבים המוסריים יותר בידלו את עצמם על-ידי ענידת סרט דש צהוב-כחול. מייקל דגלאס אף הגדיל ותחב לכיס הטוקסידו שלו מטפחת כחולה-צהובה. הוא לא אוהד מכבי. הוא אוהד את החירות האוקראינית.
מעולם לא היה קל יותר לאנשים להעיד על עצמם שהם אנשים מוסריים. מספיק ללבוש מדים. החודש הם בצבעי צהוב-כחול. לא צריך לתרום כסף, לא לקלוט פליטים, לא לעמוד בתחנות המעבר בגבול פולין, לא לצאת להפגין בגשם, אפילו לא לקרוא על הסכסוך ברוסיה, להתעמק בו, לנסות להבין את הרקע או ללמוד על כמויות הדם היהודי שנשפך תחת הצהוב (שדות החיטה) והכחול (השמיים של אוקראינה) הזה. הכל נורא קל. מספיק לקנות מסכה בצבעים הנכונים, לענוד סיכה, לתלות דגל, או פשוט להסתכל לאן העדר שועט ולהצטרף.
הרבה מאוד (מדי?) נכתב על הכוח של הרשתות החברתיות בהנעת מהלכים חברתיים ומהפכות (תחריר תחריר תחריר). לא נכתב מספיק על האופן שבו הן מסכלות מהפכות כאלו. הוספת דגלון לתמונת הפרופיל מייתרת את הצורך לעמוד בקור מול שגרירות רוסיה. לכתוב פוסט זועם או אפילו לשתף אחד מספיק כדי להרגיש שעשינו משהו טוב בשביל האנושות (וגם מלא אנשים ראו ועשו לייק). קשה יותר לצאת מהבית עבורה. זה מה שמפריד בין מאבק לבין מאבק להראות מאבק.
דגלים פיזיים – על מסכות או בבתי קפה – הם בדיוק כמו הדגל הווירטואלי המטופש בתמונת הפרופיל. זו דרך עצלה ואנוכית להביע הזדהות ועוד כלי לקידום עצמי. כל עוד אתם לא מראים מוכנות לשלם מחיר קונקרטי על המאבקים שלכם, אתם מוכיחים שהמחאה שלכם אופנתית ומפונקת ובעיקר – וירטואלית. לא היתה קמה ועדת חקירה לסברה ושתילה אם 400 אלף איש היו עושים לייק וכיכר מלכי ישראל הייתה נשארת ריקה. הבסטיליה לא הייתה נופלת אם המון זועם היה שולח אמוג׳י של להבה.
העדריות הזאת לא מאפיינת רק אנשים פרטיים, אלא גם חברות פרטיות. מרגע שמדינות המערב הטילו סנקציות (מוצדקות) על רוסיה, עוד ועוד גופים פרטיים הצטרפו לחגיגה. אדידס, איקאה, זארה, גוגל, אפל, נטפליקס, בואינג, נייקי, ויזה, מאסטרקארד, טיקטוק, מיקרוסופט, ספוטיפיי, סמסונג ואחרים הודיעו על הקפאת השירותים שלהם ברוסיה. סוגרים סניפים, משביתים חנויות, פוגעים ביצוא שלהם, מוותרים על רווחים למען העם האוקראיני.
עד כמה אכפת לתאגידים האלו מהחירות האוקראינית? אי-אפשר לדעת כל עוד אין לנו גישה לפרוטוקולים של ישיבות ההנהלה. מה שברור זה שהם לא יכולים להרשות לעצמם לא להחרים את רוסיה. זה הדבר שמצופה מהם לעשות. זה מה שהמתחרים שלהם עושים. יכול להיות שבאמת איכפת לנייקי ואדידס מהעם האוקראיני? יכול להיות שבאמת היה אכפת להם מגיוון אתני ומיעוטים בחברה? עובדה שהם לא עסקו בזה עד שזה נהיה בון-טון משתלם.
המצב הגיע עד כדי כך שמסמנים חברות שלא מצטרפות לחרם על רוסיה. ברויטרס התפרסמה השבוע כתבה על "החברות שעדיין פועלות ברוסיה". הכתבה, שתורגמה ב-ynet, מתחזה לידיעה אינפורמטיבית, אך למעשה היא כתבת שיימינג שמציגה לצד החברות שמחרימות את רוסיה (הטובות) את אלה שמתעקשות להמשיך להרוויח בה, גם אחרי הפלישה לאוקראינה. כמה שעות אחרי הפרסום הזה, הודיעה מקדונלד'ס, אחת הענקיות שנכללו ברשימה, על סגירה זמנית של כל סניפיה ברוסיה. ב-ynet בירכו על המהלך אך הדגישו שזה קרה ״באיחור לא קטן״.
למקדונלד'ס 850 סניפים ברוסיה. היא מעסיקה כ-62 אלף רוסים. הם הראשונים שיסבלו מהצעד הזה מכיוון שלא תהיה להם עבודה. הבאים שיסבלו הם מיליוני רוסים שלא יוכלו ליהנות מארוחה טעימה ומשביעה במחיר נוח. באותו אופן נמנע מהם לקנות נעלי אדידס או שידה מאיקאה. האם החברות העשירות והשמנות האלו חושבות שהצרכנים הרוסים האומללים – משוללי המבורגרים, סניקרס ורהיטי "בנה זאת בעצמך" – ייצאו לרחוב להפגין נגד מלחמת פוטין? הם הרי ייעצרו מיד. ומצד שני, מה אם הצרכנים הרוסים הללו תומכים בפוטין? זו לא זכותם? ואם כך, למה שחברת נעליים תנסה לשנות את דעתם על המדינה שלהם? האם אין גבול לשיגעון הגדלות של השיטה הקפיטליסטית?
נייקי, אפל ונטפליקס לא מתעניינות באזרח הרוסי או האוקראיני, אלא רק בצורך שלהן להיות בצד הנכון והרווחי של ההיסטוריה. הכל מתקיים סביב נראוּת ולא סביב מהות. המחשבה שנטפליקס(!) נייקי(!!) אפל(!!!) וגוגל(!!!!), עם כל מה שאנחנו יודעים על האתיקה שלהן, הן חברות מוסריות משום שהן לא מוכרות ברוסיה, היא מחשבה כל-כך מעוותת, שכבר כמעט מתחשק לראות בפוטין את הגיבור השקול והשפוי.
כותב, עורך וגם מאייר ב"הארץ".