שלושת קווי המטרו המתוכננים במרכז הארץ הם הפרויקט התחבורתי הגדול, היקר והמורכב ביותר אי פעם בישראל. באגף תקציבים במשרד האוצר, הגורם המניע למגה־פרויקט שעלותו יותר מ־150 מיליארד שקל, תולים תקוות ביכולת של המטרו לצמצם את בעיית הפקקים החמורה במרכז. ואולם תנאי הכרחי להנעת הפרויקט הוא העברת חוק המטרו, שיגדיר את אופן מימון הפרויקט ויצמצם את יכולת ההתנגדות לביצועו. באגף תקציבים שואפים להעביר את החוק במלואו או בחלקו בחוק ההסדרים הקרוב, מהלך שלא בהכרח יתממש. רכז התשתיות באגף התקציבים, איליה כץ, והממונה עליו, עדי חכמון, אחראים על קידום החקיקה.
במסגרת החוק מתוכננת הקמת רשות ייעודית שתרכז את פעילות קידום המטרו, תנהל את האופרציה הרגולטורית, ותקבל החלטות יומיומיות בנוגע למתווה הביצוע. הרשות תקבל סמכויות ממשרד התחבורה, אגף תקציבים ואגף החשכ"ל. כיום, מלבד החברה הממשלתית נת"ע, שעסקה בתכנון הפרויקט ומתווה הקווים, ובונה על ניהול הפרויקט בעתיד (ואף הקימה מנהלת ייעודית בחברה לכך), מי שעוסק בפועל בקידום המטרו הוא אגף תקציבים. אף החלק המהותי שתופס הפרויקט מזמנו, גם עבור כץ המטרו הוא לא העיסוק היחיד. תחום אחריותו באגף כולל סוגיות משמעותיות אחרות בענף התחבורה, בהן הנמלים והרכבות הקלות המקודמות בגוש דן, ירושלים והצפון. חכמון אחראית על כלל פרויקטי התשתית.
היעדרו של משרד התחבורה כגוף דומיננטי בקידום הפרויקט הגדול בתחבורה כיום, מעבר לשלב התכנון, בולט, והדבר משקף את המתח בין משרדי האוצר והתחבורה, בכל הקשור להובלת פרויקטים תחבורתיים גדולים. גם לאגף החשכ"ל במשרד האוצר חלק מהותי פחות בהובלת הפרויקט. הסיבה לכך היא ככל הנראה רצונו של ראש אגף התקציבים הקודם, שאול מרידור, שהאגף יוביל את הפרויקט והחשיבות שייחס לו. בדרך להתחלת ייזום הפרויקט, שיימשך לפחות 15 שנה, צפויים עוד אתגרים רבים.